הנגשת אתרים

מעל ל – 20% מאוכלוסית מדינת ישראל מוגדרים כבעלי מוגבלות וכ – 40% מהם בעלי קשיי ראיה או לקויות למידה. על פי ארגון הבריאות העולמי מעל ל – 285 מליון בני אדם סובלים ממוגבלויות ראיה

הנגשת המידע – מהי ?

עבור אנשים עם מוגבלות, חלק גדול מהאתרים הישראליים אינם נגישים.

כתוצאה מכך, אנשים אלו אינם נהנים מיתרונות האינטרנט כמו חיסכון בזמן בצורך להגיע פיזית לבית עסק או ככלי לקבלת מידע והחלטות.

בשנים האחרונות ניתן לראות כי ארגונים משקיעים מאמצים רבים על מנת לספק שירותים בצורה שווה ואחידה למגוון האוכלוסיות, כולל אוכלוסית אנשים עם צרכים מיוחדים.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו לעגן מאמץ זה בחוק.

תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים בכדי לאפשר לפרטים בעלי מוגבלות קבלת שירות הזהה ברמתו ואיכותו לשירות שאליו זוכה כלל הציבור.

תקנות הנגישות לשירות עוסקות במגוון רחב של תחומים, בין אם מדובר בהנגשה פיזית של המקומות , ובין אם מדובר בתהליך הנגשת המידע לציבור.

בכדי שכלל הציבור יזכה לקבל שירות באמצעות האינטרנט יש לבצע התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השירות או המידע אודותיו.

בהתאם לתקנות נגישות השירות שנקבעו ע"י נציבות שיווין זכויות במשרד המשפטים, כל אתר אינטרנט מחויב להיות נגיש לפרטים בעלי מוגבלות כולל המסמכים המקושרים במסגרת האתר.

בנוסף, אתרים קיימים מחויבים להיות נגישים לכלל הציבור החל מאוקטובר 2017.

מהו אתר נגיש

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר שבנוי בצורה שתאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בו, חד וחלק .

בכדי שאתר יחשב כאתר נגיש עליו לעמוד בתקנות הנגישות לשירות כפי שהם מפורטות בתקן 5568.

תקן זה נסמך ישירות על ההנחיות הבינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט של ארגון ה W3C .

הנגשת מסמכים ומידע באתר בהתאם להתאמות הנגישות מאפשרת לאנשים עם מוגבלויות שונות מכלל הספקטרום לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:

1. הנחייה 2.4 כיתובים (מוקלט מראש): כיתובים במדיה מסונכרנת ניתנים עבור כל תכני השמע המוקלטים מראש .
2. הנחייה 3.2 רצף בעל משמעות : כאשר הרצף בו מוצגים התכנים משפיע על משמעותם, ניתן לבצע זיהוי ע"י תוכנה של רצף קריאה נכון .
3. הנחייה 4.3 קונטרסט (מינימום): בהצגה החזותית של טקסט ותמונות-טקסט ישנו יחס-קונטרסט של לפחות 4:5:1, מלבד במקרים הבאים :
   טקסט גדול: לטקסט בקנה-מידה גדול ולתמונות-טקסט בקנה מידה גדול יש יחס קונטרסט של לפחות 3:1.
   משני: עבור טקסט או תמונות-טקסט שהם חלק ממרכיב של ממשק משתמש בלתי פעיל או שהם קישוט בלבד.
   בנוסף, במקרה ומדובר בטקסט או תמונת טקסט אשר אינם גלויים או שהינם חלק מתמונה המכילה תכנים חזותיים חשובים אחרים.
   במקרים כאלה  אין דרישת מינימום לקונטרסט.
   הדפס לוגו: לטקסט שהינו חלק מלוגו או משם מותג אין דרישת מינימום לקונטרסט.

מי מחויב בביצוע הנגשת מסמכים, מידע ושירותים באינטרנט ועל מי האחריות?

האדם אשר באחריותו לדאוג להנגשת המידע באתר אשר מספק שירות כמתואר לעיל הינו הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר.

עליו חלה החובה לדאוג שהוא עצמו, בוני האתרים והאפליקציות, ומיצרי התוכן, ייצרו מידע נגיש לכל.

חשוב לציין שעל "הקבלן החיצוני" (כדוגמת בוני אתרים, מיצרי תוכן וכו') אשר מוסיף לתוכן האתר אין חובה להנגיש את התוכן. זוהי באחריותו של בעל האתר ליידע את אותו הקבלן בצורך להנגשת התוכן.

הגורמים החייבים בביצוע הנגשת מסמכים ומידע הם :

1. אדם פרטי שהאתר בבעלותו.
2. כל גוף פרטי הפועל למטרות רווח.
3. רשויות ציבוריות.
4. גוף הפועל שלא למטרות רווח ומספק שירות לציבור.

חשוב לציין שאתר המאוחסן בחו"ל אך מיועד לציבור הישראלי מחויב בביצוע הנגשת מסמכים ומידע הנכלל באתר.

כל גוף המחויב בביצוע התאמות נגישות לשירותיו צריך לבצע אחת ל-5 שנים סקר נגישות בהתאם לטופס רלוונטי של הנציבות

לחצו כאן לקריאת פקודת החוק

תוקפו של כניסת חוק הנגשת אתרים הינו מ-5.9.2017